מניות RSU מהעבודה בתכנון פרישה — איך לספור אותן
סופרים רק את מה שאפשר למכור היום, ורק אחרי מס. מניות שעוד לא הבשילו לא נכנסות לחשבון — ברוב התוכניות הן נעלמות ביום שעוזבים את החברה, כלומר בדיוק בתרחיש שבשבילו בודקים.
מה נספר ומה לא
מניות שהבשילו (vested) ומוחזקות אצל הנאמן או בחשבון שלכם — הן כסף. אפשר למכור אותן, ולכן הן שייכות לחיסכון הנזיל, יחד עם הפיקדונות ותיק ההשקעות.
מניות שעוד לא הבשילו — הן הבטחה, לא כסף. ברוב תוכניות התגמול, מי שעוזב או מפוטר מאבד את מה שעוד לא הבשיל. מי שבודק ״מה יקרה אם יפטרו אותי מחר״ וסופר אותן, סופר כסף שבדיוק בתרחיש הזה לא יגיע.
לפני מס או אחרי מס?
אחרי. השווי שמופיע אצל הנאמן הוא לפני מס, ובמכירה חלק ממנו יורד למס הכנסה. בישראל רוב ההקצאות לעובדים נעשות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ושם, בדרך כלל, חלק מהרווח מחויב כהכנסת עבודה (במס השולי) וחלק כרווח הון — תלוי במסלול, במועד ההקצאה ובכמה זמן המניות מוחזקות.
פקודת מס הכנסה · נכון ל־2026 · מקור
החשבון המדויק תלוי בתוכנית שלכם, ולכן את המספר עצמו כדאי לקבל מהנאמן או מרואה חשבון. לצורך תמונה כללית מספיק לדעת שהסכום נטו נמוך באופן ניכר מהסכום שעל המסך — ולהזין את הנטו.
סיכון אחד, פעמיים
שווה לשים לב למשהו שקל לפספס: מניות של החברה שבה עובדים תלויות באותה חברה שבה תלויה המשכורת. תקופה שבה החברה מפטרת היא לעיתים קרובות גם תקופה שבה המניה שלה יורדת. כלומר ביום שהחיסכון הזה הכי נחוץ, הוא עלול להיות שווה פחות ממה שהיה כשבדקתם.
זה לא אומר מה לעשות עם המניות — זו החלטה אישית, וכדאי לקבל אותה עם בעל רישיון. זה רק אומר שכשבודקים ״מה אם יפטרו אותי״, כדאי לבדוק גם מה קורה אם המניה ירדה.
איך מכניסים את זה למחשבון
את השווי נטו של המניות שכבר הבשילו מוסיפים לשדה ״חסכונות ופיקדונות״ — המחשבון מתייחס אליהן כמו לכל כסף נזיל אחר. מה שעוד לא הבשיל — משאירים בחוץ.
ומי שרוצה לראות כמה התשובה תלויה במניה: להריץ פעם עם השווי המלא ופעם עם חצי ממנו. אם התשובה לא זזה הרבה — המניות הן בונוס. אם היא משתנה מהותית — הן חלק מרכזי בתוכנית, וטוב לדעת את זה.